פסק-דין בתיק ב"ל 2519-10

רקע כללי

1.    ביום 6.5.09 דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין "מיקרו-טראומה גב" וזאת מן הטעם שהתובע לא הוכיח לשיטתו, קיום ארועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב משלח ידו אשר הביאו לכאבים בגבו.

מכאן התביעה שבפנינו.

התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

2.    התובע הינו מסגר אלומיניום במקצועו, בעל עסק עצמאי והוא עוסק בתחום זה החל משנת 1978.

3.    התובע פרש בפני בית הדין את טענותיו באשר לתוכן עבודתו כדלקמן:

בבעלות התובע בית מלאכה בתחום חלונות ותריסים בשם "תריס סורג" הנמצא ברח' הרצל 150, בת"א. התובע מבצע את עבודתו בבתים פרטיים או בבניינים ואת יום עבודתו הוא מתחיל בשעה 7:00 ומסיים בסביבות השעה 19:00, 20:00.

התובע מעסיק עובדים ובמועד עריכת תצהירו (11.7.10) העסיק התובע שלושה פועלים.

במסגרת עבודתו עוסק התובע בבניית מסגרות אלומיניום והרכבתם, עבודה הכוללת הרמת משאות כבדים, נשיאתם והרכבתם, התכופפויות מרובות ועמידה ממושכת בתנוחות שונות ומשונות, כאשר כתוצאה ממאמצים אלה הוא מאבד לעיתים שווי משקל ונוטה ליפול לעיתים קרובות.

לגרסת התובע, בשנים האחרונות לעבודתו הפכה עבודתו לקשה עוד יותר בשל השימוש ההולך וגובר בזכוכיות עבות כגון דבאל גלייזינג ובאלומיניום עבה יותר מבעבר.

4.    בעדותו בביה"ד הוסיף התובע והעיד כי לצורך ביצוע עבודתו הוא נעזר ב-5 פועלים וכן כי לצורך ביצוע הרכבות הוא נדרש להיות נוכח באתר יחד עם פועליו על פי דרישת הלקוח. בנוסף העיד התובע כי לצורך ביצוע עבודתו הוא נדרש לפרוק מוטות ברזל מגג מכונית כאשר יש מוטות השוקלים 20 ק"ג ויש השוקלים פחות וכן העיד כי לעיתים ישנם 5 ימים רצופים בשבוע בהם הוא עוסק בפעולות ייצור במפעל ולאחר מכן נדרש לשבועיים של הרכבה בשטח.

       התובע הודה כי עבודות ההרכבה והייצור הן עבודות שונות וכי עבודתו כרוכה, בין היתר, בנסיעות, לקיחת מידות, מתן הצעות מחיר וכן כי לא תמיד הוא זה שמבצע את פעולות הייצור ולעיתים עושים זאת פועליו.

       בחקירתו הנגדית השיב אמנם התובע לשאלות ביה"ד כי הוא נדרש להרים משאות משך מספר שעות ביום ברציפות, אולם ציין כי הרמה זו מתפרשת על פני כל היום, כי מדובר בעבודה מורכבת וכן כי במהלך היום הוא אף יושב במשרדו לצורך מתן הצעות מחיר וקיום שיחות עם לקוחות.

       תיאור עבודתו המגוונת של התובע, ובמיוחד הגרסה הראשונית שמסר ביחס לעבודתו בתצהירו, אינם מתיישבים עם הדברים האחרים שמסר בחקירתו הנגדית, שם ציין בתשובה לשאלת ביה"ד כי הוא נדרש ל-5 שעות של סחיבה רצופה והעלאת חלונות לדירות, משמע הגרסה אודות סחיבה רצופה של משאות כבדים משך שעות נסתרת מינה וביה בתיאור עבודתו המגוונת של התובע במהלך יום עבודתו הדורשת פעולות הרכבה, מתן הצעות מחיר, שיחות עם לקוחות, ייצור ומדידות.

       בנסיבות אלה, לא שוכנענו כי התובע אכן נדרש לצורך ביצוע עבודתו לבצע תנועות חוזרות ונשנות לפרקי זמן רצופים ומתמשכים, זאת שעה שבפסיקה נקבע כי תנאי להכרה בתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה הינו ביצוען של פעולות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, הפועלות בזו אחר זו על מקום מוגדר בגוף ומתבצעות באופן תדיר (ראה עב"ל 604/09 ילנה גולצוב נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.1.11).

       לאור האמור, התביעה נדחית.

ניתן היום, ‏כ"ד תשרי תשע"ג , ‏10 אוקטובר 2012 , בהעדר הצדדים.